בכנס לשכת עורכי הדין באילת, במסגרת מושב בנושא ״פייק ניוז״ ומגבלות הפרטיות בהנחייתו של עו”ד יעקב עוז, יו”ר ועדת הסייבר והגנת הפרטיות בלהב ומומחה בדיני פרטיות השתתפו גם ד”ר שלומית ווגמן רטנר, מ”מ ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו״ד תמי האוזנר רוה, יו״ר הדירקטוריון של חברת החדשות של קשת 12 וניצב יגאל בן שלום , ראש האגף לחקירות ולמודיעין במשטרת ישראל
עו”ד יעקב עוז מסר לכתבנו כי הרקע למושב החשוב הזה הוא מצב הפרטיות בישראל כמו בעולם כולו מטריד מאוד, יש צורך דחוף בתיקוני חקיקה הן על מנת להבטיח כמה שיותר את השמירה על הפרטיות והן על מנת לשמור על מעמד הפרטיות שניתן לישראל ע”י מדינות האיחוד האירופי ולפי התקנות הנהוגות שם ה – GDPR כמדינה “נאותה”.
ד”ר ווגמן רטנר:
השנה האחרונה היתה שנה שחוץ מגורמי רפואה, עולם הפרטיות ועולם איסור הלבנת ההון היו מהעולמות העסוקים ביותר”
עו״ד תמי רווה: “לא יכול להיות ששישה או שבעה עיתונאים בכירים הולכים עם מאבטחים כל הזמן, ואת זה צריך להפסיק. אני מאמינה שנצליח להעביר רגולציה. יש לנו המון כלים: חוק איסור הסתה, חוק לשון הרע ועוד צריך להשתמש בהם״.
ניצב יגאל בן שלום: ״למשטרת ישראל יש כלים טובים מאוד לנושא הזה, יש חטיבה שלמה באגף החקירות והמודיעין שנקראת חטיבת סיגינט-סייבר. אנחנו מוגבלים תחת צווים, אנחנו פועלים בקרב אזרחי ישראל ולכן צריך שנהיה מוגבלים.
בנושא ההסתות, כל אדם שלוחץ על המקלדת הוא אחראי למה שנכתב. אנשים כותבים מה שהם רוצים על מי שהם רוצים, אם זה היה במרחב הציבורי הם כנראה היו נעצרים, צריכים לעשות את ההתאמות הנדרשות לשנת 2021 בנושא החקיקה והענישה.
(בנוגע למעורבות שב״כ באלימות בערים המעורבות) ״בעתות חירום גם במדינות מתוקנות משתמשים בכלים להבטיח את ביטחון הציבור וביטחון המדינה. היינו במצב שהוא על סף אנרכיה אך תוך ארבעה ימים השתלטנו על זה. רוב החקירות שבוצעו במהלך תקופת הפרעות בשבועות האחרונים בוצעו ע”י המשטרה, אחוז קטן מהן בוצע בשיתוף עם השב”כ״.