ממונה הגנת פרטיות (DPO-Data Protection Officer)

                                                                                                                מאת: עו”ד רועי וולר & עו”ד יעקב עוז

ביום 5/8/2024 ערכה הכנסת מהפכה בדיני הפרטיות בישראל, בתיקון מס’ 13 לחוק הגנת הפרטיות. התיקון לחוק מעדכן ומבהיר את החקיקה בתחום הגנת הפרטיות, אבטחת המידע והסייבר, משווה את הוראות הדין בישראל לתקנות האירופאיות (GDPR), מחזק את ההתמודדות כנגד איומי הסייבר, ומעניק כלי אכיפה יעילים לרשות הגנת הפרטיות. בכל הקשור לרשויות המקומיות, נוכח תפקידן ומעמדן כגוף ציבורי, התיקון לחוק מחייב ביצוע שורה ארוכה של פעולות, לצד הטלת אחריות ארגונית ואישית, מנהלית ופלילית, על מנכ”ל הרשות, בכל הקשור לתחום הפרטיות. על הרשויות לבצע שורה ארוכה של פעולות תשתיתיות, ארגוניות ומשפטיות בזמן קצר ביותר – לא יאוחר מיום 14/08/2025.

המצב בתחום הסייבר, אבטחת המידע והגנת הפרטיות ברשויות המקומיות: “רע מאד”
הרשויות המקומיות מנהלות עשרות מאגרי מידע, הכוללים נתונים אישיים על תושבים, עובדים, ספקים וכיוצ”ב, במגוון תחומים. הרשויות צוברות מידע, מעבדות מידע (במישרין או בעקיפין) ומעבירות מידע, בהיקפים הולכים וגדלים. ואולם, דו”חות מבקר המדינה, משרד הפנים ומערך הסייבר הלאומי, משרטטים תמונה עגומה: למעלה מ-50% מהרשויות המקומיות מוגדרות במצב “רע מאוד” בסייבר. רק 39 מהן מוגדרות במצב “בינוני” ו-87 רשויות בלבד מוגדר “טוב”.

חובת מינוי ממונה הגנת הפרטיות ((DPO) Data Protection Officer)
התיקון לחוק החיל חובה סטטוטורית, למנות ממונה על הגנת הפרטיות – עובד הרשות, או במיקור חוץ. אולם, נכון להיום, אין באוגדן תיאורי תפקידים של מינהל השלטון המקומי הגדרת תפקיד ל-DPO. לפיכך, נראה שהפתרון היחיד הנו מינוי ממונה, במיקור חוץ. אי מינוי ממונה כאמור יוביל לעיצום כספי על הרשות.

תמצית תפקיד הממונה על הגנת הפרטיות
להבטיח קיום הוראות הדין ע”י בעל השליטה במאגר המידע; לקדם את השמירה על הפרטיות ואבטחת המידע; להוות סמכות מקצועית ומוקד ידע, ולייעץ להנהלת הרשות; להכין תוכניות הדרכה ותוכניות בקרה, ולפקח על ביצוען; לדווח על ממצאים; לסייע לוודא את קיומם של נוהל אבטחת מידע; סיוע בהשלמת רישום מאגרי מידע; לבדוק ולוודא קיום סקר סיכונים ומבדקי חדירות וחוסן; לוודא טיפול בפניות אזרחים; לעדכן את מדיניות הפרטיות והודעות הפרטיות של הרשות; ועוד.
הממונה על הגנת הפרטיות יהיה כפוף ישירות למנכ”ל. על הרשות לספק לממונה על הגנת הפרטיות את התנאים והמשאבים למילוי נאות של תפקידו, ולוודא שהוא מעורב כראוי בכל נושא הנוגע לפרטיות בארגון.

לסיכום, תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, הטיל אחריות כבדה על מנכ”ל הרשות המקומית. אי עמידה בדרישות החוק תביא להטלת קנסות כבדים על הרשויות, וכן לסנקציות אזרחיות, מנהליות ופליליות, על המנכ”ל והגורמים האחראים. נוכח תפקידיה של הרשויות המקומיות, והפערים הקיימים בתחום, נדרשת הרשות לבצע שינויים מהותיים, אפקטיביים ומהירים בהתנהלות, תוך שהיא משלימה ומצמצמת את הליקויים שהועלו לעיל, בזמן קצר ביותר.

אנו מביאים ניסיון עשיר בתחום הגנת הפרטיות והציות, עם התמחות ספציפית ברשויות מקומיות. הצוות מורכב ממומחים בעלי הסמכות מקצועיות מובילות בתחום, המשלבים ידע משפטי והבנה טכנולוגית מקיפה. אלו מאפשרים התאמה מדויקת לצרכי הרשות, תוך שימת דגש על יעילות תפעולית וחיסכון במשאבים. אנו מספקים פתרון מלא, הכולל השמת DPO במיקור חוץ, ליווי שוטף, הדרכות, ביקורות תקופתיות, ייעוץ ועוד.

* עו״ד יעקב עוז הינו יו״ר (משותף) ועדת הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, מרצה ויועץ לארגונים, חברות וארגונים מכלל מגזרי המשק.
* עו”ד רועי וולר (LL.B, C.R.O, M.A) הנו מנכ”ל מועצה לשעבר, ומתמחה בדיני הרשויות המקומיות.